title
title
title
title
title
title
title
title
נקודות ציון, בעריכת גבי גריפלד ואיתן ישראלי, איורים: מתי עמלי.

בין הר לשום דבר......


 

האיש מקדרים שהיה מכור למחפרים


יש מי שמכור לסיגריות ויש שמכור לקפה

יש שמכור לריצה ויש מי שמכור למאפה.

יש מי שלא מפסיד באח הגדול שום תוכנית

ויש מי שחולה על ירידות במעלית

 

ואילו צח -   צח היה מכור למחפרים 

שלילה ויום עבדו, משני הכיוונים -

על הכביש לקדרים.

יש מי שמכור לדבק מגע ויש מי לנפתלין
יש מי שעומד שעות בתחנת הדלק ומריח בנזין

ואילו צח, ממרפסת ביתו בקדרים -

הביט על משאיות העפר ועל הדחפורים

על המכונות הניידות הזחליות והגליליות

על המכבשים, מכונות הקידוח והמפלסות

צח שאף מלוא אוויר לתוך הגרון

עם שלושה מוטור-גרדרים ומערבל בטון

 

כן כן, זו בעיה, מי היה מאמין

וגם צח למען האמת התקשה להבין

שהיה מכור למשאבות בטון ולמכבשים,

למקרצפות, מגרסות ולמקדחים

למהדקים, לעגורנים ולמגרדות

לדאמפרים, לשופלים ולפרקיות.

 

יום אחד, כשצח עצר להסניף פינישרים מול כלנית,

ראה לתדהמתו גשר, שלא בהתאם  לתוכנית

שלא משתלב עם הכביש ולא עם הזווית

וצח הבין שהוא זה שלא צריך להחריש

ועליו להודיע מיד שיש טעות בכיוון של הכביש.

אז איך שהוא מטלפן  למהנדס הראשי, מחולון

עברו מולו סקרייפר, יעה אופני ומסור בטון

ומרוב התרגשות שכח מה רצה לאמר

כאשר ראה שבצד השני קם לו עוד הר

 

בגלל הבלבול, שינה כיוון ונסע לעמיעד

ומיד הוא הבחין במשהו מיוחד

גשר ענק שלא מיועד – לאף אחד.

 

אין לו חיבור לא לכביש, לא לכפר

זה פשוט חיבור בין הר להר

האצטגנינים אומרים שעשו כאן מעבר

יחיד ומיוחד לכל חיות הבר.

 

וצח, אחרי שאיפה של המון גלגיליים

השתכנע שזה פיתרון מיוחד לפילים

 

 

כך זה בקדרים, על ההר - במשלט

הזמן שם חולף לאט לאט

כל יום אצלם, הוא כמו יום שבת

במקום מכונה לקפה יש להם מכונה לערבול אספלט